תביעה אזרחית נגד אב שהורשע בביצוע מעשי גילוי עריות בבתו כשהיתה בת 3.
ביהמ"ש קבע כי האב נהג ברשלנות, הפר את אמנת זכויות הילד ואת זכויות היסוד של הילדה לאוטונומיה על גופה. הוכח כי התובעת סובלת מנזק נפשי ופיזי וכי ישנו קשר סיבתי בין הנזק לפגיעה. לתובעת נפסקו פיצויים על כל הוצאות הטיפולים והנסיעות בעבר וכן הוצאות על טיפול פסיכולוגי למשך 8 שנים נוספות. ביהמ"ש קבע כי יש לפצות גם על כאב וסבל ולפסוק פיצויים מוגברים שמטרתם לפצות את הנפגעת (להבדיל מפיצויים עונשיים שמטרתם להעניש את הפוגע). בשל חומרת המעשה והנזק שנגרם והיעדר חרטה מצד האב, נפסקו פיצויים בסך של 300,000 ₪ בגין כאב וסבל.
|