בקשת רשות ערעור הנוגעת להחלטה לדחות מחמת התיישנות את תביעתה הנזיקית של המבקשת, בת 59, כנגד אחיה בגין התעללות מינית מסוגים שונים, לרבות אונס, שביצע בה, לטענתה, בהיותה ילדה, בשנים  1964-1954 וכנגד אמה, שעצמה עיניה מראות את ההתעללות הקשה. הבקשה נדחתה ונפסק כי בקביעת ההתיישנות בתביעות אזרחיות בגין עבירות מין, יש לאזן בין ההבנה והאהדה האנושית למקרי התעללות מינית אם יוכחו, לבין הצורך לקבוע רף, ויהא במידה רבה שרירותי ככל קביעת מועד סטטוטורי, לגבי מספר השנים שבהן תוארך ההתיישנות. בנסיבות אלו אין במשפט המצוי, גם לא ע"י שימוש בפרשנות רחבה, כדי לקבל את הבקשה.