המערער הורשע בעבירות של מעשים מגונים, אינוס, מעשה סדום בקטינה בת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנה ובעילת נערה בת משפחה שמלאו לה 14 שנה. עיקרו של הדיון בערכאת הערעור נסב על הגדרת "בן-הזוג" לצורך הוכחת ס' 351(ה).

הגדרת הסעיף אינה מפרשת את טיב היחסים המביאים בני זוג להכנס להגדרת בני-משפחה. נקבע כי מגורים משותפים, עשויים לשמש אינדיקציה חשובה לקיומה של זוגיות, אך הם אינם בבחינת תנאי הכרחי. סעיף 351(ה) נועד להגן על קטינים מפני פגיעתם של מאהביהן וחבריהן של האמהות, גם אם אלו אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת. יש לבחון את מהות היחסים בין בני הזוג, ובמקרה בו מעידה מהות זו על קיומה של מערכת זוגית וקשר בלתי אמצעי ויום-יומי בין בן הזוג לילדיה של בת הזוג, הרי מתקיים היסוד של "בן זוג" לצורך הוכחת הסעיף. טיבו ואיכותו של הקשר בין הקטין לבין "בן זוגו של ההורה" הם אשר עומדים למבחן, ולא מעמדו הפורמאלי של אותו בן זוג.