לקורבן מקום חשוב בפתיחת ההליך אך אין זה תנאי הכרחי משום שהמשטרה יכולה לפתוח בחקירה באופן עצמאי. יש להדגיש כי לקורבן אין זכות מוקנת שתלונתו תחקר וכי בסמכות המשטרה להחליט במקרים מסוימים לא לפתוח בהליך. חו"י: כבוד האדם וחירותו לא משנה מצב זה. לכאורה עקב המידתיות הנדרשת בסעיף 8 הדבר ראוי, אולם כשאנו עומדים במציאות בה מקרי אלימות נגד נשים וילדים מסתיימים ברצח, רשויות האכיפה לא יכולות להחליט לא לפתוח בהליך משום שסבורים שאין אינטרס ציבורי.

כיום אין הקורבן משולב בחקירה הפלילית. המחבר רואה בכך דבר ראוי. סבור שיש רק לידע את הקורבן לגבי התפתחויות שונות. בנוגע להחלטה באשר ההעמדה לדין המחבר סבור כי ראוי שתהיה זו החלטתו הבלעדית של התובע. כל עוד מבצע את תפקידו באופן תקין הוא המקצועי ביותר ונטול פניות. אולם אין בכך כל סתירה לגבי חובתו להתייעץ עם אנשים הקשורים לעניין וביניהם קורבן העבירה. אם בחר התובע לא להעמיד לדין בגלל חוסר עניין לציבור, זכות הקורבן להישמע.

בנושא הסדרי טיעון ברורה פחות סמכותו הבלעדית של התובע לקבל את ההחלטה. הקניית מעמד פורמאלי לקורבן להשתתף בהתייעצות בטרם ייחתם הסדר הטיעון יש בה להוות איזון ראוי יותר של ההליך הפלילי.

בגלל אופיו של המשפט הפלילי כמשפט ציבורי אין מקום לקורבן להיות שותף לניהול המשפט כנגד אלו שפגעו בו. לתובע ולקורבן מטרה אחת והיא להציג בפני ביהמ"ש בהצלחה מרבית את גרסת התביעה.

לקורבן זכות להיות שותף להליכי הדיון לקראת גזר הדין. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מחזק זאת. לקורבן צריכה להיות פתוחה הדרך לביהמ"ש ואין בכך לשבש את עבודת התביעה או להתערב בהחלטותיה המקצועיות. בביהמ"ש נוצר חוסר איזון משום שבמשך המשפט נשמעה עמדתו של הנאשם בלבד ולא ניתן מקום לקורבן. בשלב הטיעונים לעונש רשאי הנאשם לטעון טענותיו במקרה זה ניתן לדבר על זכות חוקתית של הנפגע כי קולו יישמע ובכך יתקיים איזון ראוי. ההכרה בזכות זו יש בה גם להשפיע על מעמדו של הקורבן בהסדרי הטיעון משום ששם מדובר גם בסיכום העונש שיגזר. זה מקרין גם לעתיד כשוועדת השחרורים תתכנס בשאלה האם להקל בעונשו של האסיר (נכון לכתיבת שורות אלה רק נפגעי עבירות מין ואלימות רשאים להביא טיעוניהם בפני ועדת השחרורים או הנשיא).

כל קורבן זכאי כי המדינה תדאג לביטחונו האישי, זוהי זכות חוקתית המוטלת על רשויות השלטון. חוק זכויות נפגעי עבירה מעגן זכות זו בסעיף 6. ביטחונו של קורבן העבירה מובטח או ע"י מעצרו של התוקף או ע"י אבטחתו האישית או בשילוב של השניים. ס' 21 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) מעגן את האיזון הנכון בין זכויות הנאשם לבין זכויותיהם של יתר הנוגעים בדבר.

המחבר מסיק כי החוק מבטיח גם הגנה מפני פגיעה נפשית לקורבן. מתוך רצון לאזן בין גילוי האמת לבין עשית דין צדק עם הנאשם תיקנה הכנסת את סדרי הדין לגבי עדות קורבנות בביהמ"ש וביהמ"ש רשאי להחליט בין מיוזמתו ובין ביוזמת התובע כי נפגע עבירת מין ימסור עדותו שלא בפני הנאשם. מדובר רק במקום בו תהיה פגיעה משמעותית לקורבן ובמקביל לא ייווצר עיוות דין לנאשם.

פיצויים לקורבן העבירה ע"י הנאשם או המדינה: מדובר בפיצויים בהליך הפלילי לפי §77 לחוק העונשין. מחבר המאמר סבור שלקורבן זכות חוקתית לחייב את הנאשם לשלם פיצויים במסגרת ההליך הפלילי. לגבי פיצויים מהמדינה לכאורה מאחר שאזרח נפגע המדינה נכשלה בתפקידה ולכן עליה לשאת במעשיה ולפצות את הקורבן.

מסקנתו הכללית היא כי יש לאפשר לקורבן העבירה מקום רב יותר בהליך הפלילי, בעיקר בתחומים שאינם אדוורסריים במהותם כגון הטיעונים לעונש, תחומים בהם לא תפגע זכותו של הנאשם למשפט הוגן.