לענין זכות הנפגעת להביע עמדה לענין הסדר הטיעון מדגיש ביהמ"ש שיש לאפשר זאת לנפגע מבעוד מועד בטרם יוחלט אם לאשר את עסקת הטיעון. אך אין בכך לאפשר לנפגע להטיל וטו על ההחלטה או אפילו שתגובתו תהווה מעין זכות הצבעה.

פסה"ד מנתח את זכויות נפגעי העבירה הרלוונטיות למקרה. בנוגע לזכותו של הקורבן להשמיע את דעתו טרם חתימה על הסדר טיעון טוען שזה מקטין את החשש מפגיעה נוספת בנפגע העבירה ומהנזק הנפשי העלול להיגרם לו מעצם עריכת הסדר הטיעון. יש בכך להוסיף מימד חשוב לשיקולי התביעה בהבטחת האינטרס הציבורי בעת עריכת הסדרי טיעון.

על התביעה, המבקשת לקיים את הוראות סעיף 17 לחוק כלשונן, ליתן לנפגע העבירה הסבר ומידע אודות הסדר הטיעון הנשקל על-ידה; אודות השיקולים העומדים ביסוד הכוונה לערכו, ככל הניתן; ואודות האיזון שנערך במסגרתו בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לעניין. מטרתה של חובה זו הינה ליתן בידי נפגע העבירה אפשרות להבין את מלוא משמעויותיו של הסדר הטיעון. למעשה, ניתן למצוא עיגון לחובה זו גם בסעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה, אשר קובע את זכותו של נפגע עבירה לקבל מידע על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי ועל שלביו של ההליך.  

במסגרת זאת, נדרשת התביעה, בין היתר, לתאר בפני נפגע העבירה את מסגרתו של הסדר הטיעון והאם הוא מתייחס רק לעניין העונש או שהוא נערך גם בהתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום ולעבירות המיוחסות לנאשם. עליה להסביר לנפגע העבירה את הטעמים העומדים ביסוד הכוונה לחתום על הסדר הטיעון, ובפרט לתאר בפניו קשיים שונים, אם התגלעו, בהוכחת האישומים שיוחסו לנאשם אשר הקימו את הצורך בעריכתו. בנוסף, על התביעה להסביר לנפגע אילו אישומים צפויים להימחק מכתב האישום במסגרת ההסדר ואילו אישומים יוותרו בו בסופו של דבר, כמו גם את הטעמים שבגינם נעשו השינויים האמורים. בהתייחס לעונש, על התביעה לציין בפני נפגע העבירה לאיזה עונש בכוונתה לעתור בפני בית המשפט ולהבהיר לו כי מכל מקום, על-פי שיטתנו המשפטית, על ההסדר להיות מובא לאישורו של בית המשפט, אשר אינו מחויב לאמצו.

לאחר שהביאה בפני נפגע העבירה תמונת מצב רחבה דיה לעניין האפשרות שייחתם הסדר טיעון עם הנאשם, על התביעה לשמוע - בלב פתוח ובנפש חפצה - את עמדתו של נפגע העבירה בהתייחס לאפשרות זו, ובמיוחד, להתרשם מנקודת השקפתו - כנפגע וכמתלונן - על העניין. ככל שמתקבל הרושם כי הנפגע אינו מבין די הצורך את מהות העניין, ראוי לשוב ולהבהיר לו - ברגישות ובסבלנות - את הדברים. לעתים אף יהיה צורך לנסות ולעמוד על שיקוליו ורצונותיו של נפגע העבירה בהקשר זה - הן כשהוא מביע הסכמה להסדר והן כשהוא מביע התנגדות לו, וזאת מן הטעם שהבנת המניעים והשיקולים המנחים את נפגע העבירה, כפי שהם מתוארים על-ידו, אפשר ותוכל ללמד את התביעה על כך שהנפגע לא הבין את מלוא משמעויותיו של ההסדר מבחינתו, ומכאן שההסכמה או אי-ההסכמה שהביע ביחס אליו לא מבטאת נכונה את עמדתו הפנימית בשאלה.

כחלק מחובה זו לשמוע את עמדת נפגע העבירה ראוי ליתן לנפגע העבירה, לאחר ששמע את הסברי התביעה, שהות סבירה בנסיבות העניין לגבש את עמדתו ביחס להסדר, בין באופן עצמאי ובין לאחר היוועצות עם גורמים נוספים כגון קרובי משפחה וחברים. במידה ומתבקש, ראוי גם לאפשר לו שהות לשכור לעצמו ייצוג משפטי. 

במסגרת זאת, ראוי גם ליידע את נפגע העבירה אודות זכותו לפי סעיף 18 לחוק למסור הצהרה בכתב. חשיבות היידוע אודות זכות זו כבר בשלב מוקדם זה טמונה בכך שבדרך זו עשויה להיות מובהרת לנפגע ביתר קלות העובדה כי חרף זכותו להשמיע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, משייחתם ההסדר ויאושר על-ידי בית המשפט, יהיה בכוחה של עמדתו זו - במידה וירצה להביעה אף בתצהיר כתוב שיוגש לבית המשפט - להשפיע אך על העונש שיושת על הנאשם ולא על פרטי הרשעתו.

גורמי התביעה, נדרשים לבחון את מכלול אמירותיו של נפגע העבירה, להיות קשובים לקשייו והתלבטויותיו ופתוחים לשיקוליו ומניעיו, ולנסות ולזקק ממכלול ההתבטאויות והתחושות שהביע, את אלו המשקפות בצורה המדויקת ביותר את עמדתו. ויודגש, אין מדובר בדרישה ל"קריאת מחשבות" או ל"בחינת כליות ולב". אלא, לבחינה זהירה של מכלול האינדיקציות החיצוניות שהובאו בפניהם מצד הנפגע באשר לרצונותיו, תוך ערנות לאפשרות שבדברים השתרבבו גם בלבול, מצוקה וחששות כאלו ואחרים הנובעים מהטראומה שעבר, מהיותו לקראת עימות עם הנאשם או לקראת מתן עדות בבית המשפט ומהעובדה כי פעמים רבות זהו לו מפגש ראשון עם גורמי אכיפת החוק.