דחית סדרה של עררים על החלטה בנוגע למעצר בית עד תום ההליכים של נאשם בביצוע עבירות חמורות של תקיפה מינית בקטינים בני משפחה. בדחיות הוצגו נימוקים שונים ובהם הקבלה בין החשש לביטחון הציבור לבין פגיעה נפשית שעשויה להיגרם לקורבנות העבירה. ביהמ"ש הדגיש את הצורך להתחשב בהשפעת ההקלה בתנאי שחרורו על המתלוננות, אשר נתונות בחרדה כתוצאה מהתנהגותו החמורה. לבסוף ציין כי ההסדר בדבר מעצר בית של העורר יוצר איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי.
|