כשם שמצפים מנפגע עבירה להתלונן במשטרה ולסייע בחקירה על מנת להביא להרשעתו של מבצע העבירה ולהרחיקו מהחברה כך ברגע שכשלה המדינה בהגנתה על אותו אזרח מחובתה לסייע לו ולעשות עימו צדק. לא קיים הסדר ראוי לנפגע עבירה אלימה כפי שקיים לנפגעי פעולות איבה לדוגמא. חוק זכויות נפגעי עבירה מבטיח את יידוע הנפגע אולם החוק לא מעניק לו סיוע וגם לא פיצוי על הפגיעה שעבר.

לאחר הגשת התלונה אין לנפגע העבירה תפקיד בהמשך הטיפול בתלונתו כמו כן אין לו זכות חוקית להתנגד להחלטות שיתקבלו בהמשך הטיפול בה. בשלב הטיעונים לעונש רשאי המורשע לפנות לביהמ"ש ולבקש את רחמיו בסיוע עדי אופי שיצביעו על עברו הנקי. לעומת זאת לנפגע העבירה אין זכות להשמיע כיצד השפיע העבירה על חייו.

לתסקיר נפגע מספר יעדים: 1. לתת לנפגע תחושה שנעשה צדק בעניינו וקולו נשמע; 2. להציג בפני ביהמ"ש את מצבו של הנפגע והשפעת העבירה עליו טרם יגזור את העונש; 3. לאפשר לביהמ"ש לגזור פיצוי על המורשע בגין הסבל שגרם; 4. להבטיח שהנפגע יוכל להביע חששו מכך שהפוגע יפגע בו בעתיד; 5. לעודד את הציבור להתלונן על פגיעות פליליות תוך הבטחה שהאינטרסים שלהם יישמרו במהלך המשפט.

החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) הכיר בנפגע העבירה כבגורם בעל משמעות. החידוש התבטא במתן קול ובהעצמתו של נפגע עבירה בהליך המשפטי. הנחית החוק הקובעת כי התסקיר יינתן רק אם נפגע העבירה יסכים לכך היא חיובית מפני שלתסקיר לעיתים משמעות רבה בעיקר נפשית משום שהנפגע חש כי תרם לעשיית צדק בעניינו.  

נראה כי ביהמ"ש לא ממהר להורות על הגשת תסקיר נפגע גם אם באפשרותו לעשות כן. יתכן כי זה עולה בגלל שתי סיבות: 1. זהו משפט ציבורי ולא פרטי, תפקיד ביהמ"ש לעשות צדק עם העברין ולא בהכרח עם הנפגע. 2. ביהמ"ש אמור להעניש ע"פ חומרת העבירה בלבד ולא ע"פ התוצאה שגרמה.

בתי המשפט עושים שימוש בתסקיר שהוגש בפניהם. הם מצטטים ממנו בפסה"ד כדי לשקף את חומרת העבירה והפגיעה ולעיתים אף מבססים עליו את חומרת העונש שמטילים על העברין.

מבחינת הפרקליטות תסקיר נפגע עשוי לסייע בהחמרת עונשו של העברין. הוא מאפשר לה לקיים את הוראות החוק המאפשר לנפגע העבירה להשתתף בהליך לא רק בשלב ההוכחות. בנוסף, מהלך כזה יכול להסיר מעליה את הביקורת הציבורית בעקבות הסדר טיעון.

הכנת תסקיר נפגע מועיל לנפגעים בשלושה אופנים: 1. עצם יצירת הקשר בין הנפגע ובין איש מקצוע; 2. אפשרות להעלות את פרטי האירוע הקשה בסביבה מוגנת ובכך שמספק ליווי מקצועי; 3. הבאת דברי הקורבן בפני ביהמ"ש.