המחקר עוסק במעמדו של נפגע עבירה אלימה בכלל ובמעמד נפגע עבירת מין בפרט. המחברת טוענת שחולשתו של נפגע העבירה נובעת בעיקר בשל היותו חסר כל מעמד משפטי בהליך הפלילי, בו הוא היה הצד הנפגע תסקיר נפגע, בנוסף להיותו מסמך המפרט את מצבו של הנפגע היום, מסייע לנפגע העבירה לחוש שניתנה לו האפשרות להציג את דבריו בפני ביהמ"ש בטרם זה גוזר את עונשו של העבריין, ובכך למעשה ניתן לו מקום בהליך הפלילי.

המחקר עוסק בחמש סוגיות עיקריות: 1. הרציונל להגשת תסקיר לביהמ"ש (חסרונותיו ויתרונותיו והשוואה לתסקיר הנאשם); 2. תוכן התסקיר ורלוונטיות האינפורמציה המובאת בו לעניין קביעת עונשו של העברין והפיצוי האפשרי לנפגע; 3. של מי צריכה להיות היוזמה לעריכת התסקיר (ביהמ"ש, התביעה); 4. עמדות הקבוצות השונות ביחס לגוף שיקבל על עצמו להכין את התסקיר, יתרונותיו וחסרונותיו של גוף שירות המבחן; 5. אופן הגשת התסקיר לביהמ"ש, והרשאים לראותו.

עם היווצרת המשפט הפלילי בחברה הדמוקרטית המודרנית איבד הנפגע את מעמדו המסורתי. אין הוא יכול לשאת ולתת עם הפוגע בו על כיסוי הוצאותיו ועל פיצוי לכאבו ולסבלו. השיפוט והענישה הפכו לנחלתו של ביהמ"ש ע"פ החוק הפלילי.

תסקיר נפגע הוא אחד מהחידושים המהווים שינוי בקונספט הפלילי. מהכרה מלאה בזכויות הנאשם ותפיסת פגיעה באזרח כפגיעה בציבור להכרה והבנה כי לנפגע הישיר הזכות לומר את דברו ולהביע את דעתו לנושא גזר הדין.

תסקיר הנפגע מהווה צעד חיובי חשוב בכיוון אולם הוא אינו צעד מושלם. התסקיר מביא לביהמ"ש את הפגיעה הפיזית והפגיעה הנפשית החמורה המובילה לקריסת מערכת העצמי של האדם כתוצאה מפגיעה מינית. התסקיר מחייב את ביהמ"ש להתייחס לענין בבואו לגזור את עונשו של התוקף. אולם כאמור איזון מושלם לא הושג עם זכויות הנאשם שכן בתסקיר נאשם כלולים גם סעיפים של טיפול ושיקום העברין, המלצות כאלו אינן מצויות בתסקיר הנפגע.