מדובר בשבעה נערים בגילאי 16 עד 18 וחצי שאנסו נערה בת 14 וחצי בקיבוץ שמרת במשך חמישה ימים. הם איימו עליה שיספרו עליה דברים בקיבוץ וקיללו אותה בצעקות כדי שתסכים. הנערה חיכתה כמה ימים עד שהתלוננה. במחוזי זוכו הנאשמים מחמת הספק משום שביהמ"ש סבר שחשבו שהנערה הסכימה למגע המיני והמדינה ערערה לביהמ"ש העליון. עברו מספר שנים מאז האירוע.

בערעור הפך ביהמ"ש העליון את ההחלטה וקבע כי הנערים ידעו על התנגדותה של הנערה ולכן יש להרשיעם באונס. עוד דן ביהמ"ש ארוכות בנושא יסוד אי ההסכמה, עצימת עיניים נוכח אי ההסכמה וטעות שבעובדה לגבי ההסכמה. עוד נקבע כי יש לתת משקל לנסיבות הסובבות את המקרה הספציפי וכשעושים כן לא ניתן לחשוב שנערה בת 14 וחצי הסכימה לקיום יחסי מין במשך חמישה ימים עם שבעה נערים מבוגרים ממנה.

הנשיא שמגר קבע כי יש לתת משקל לנסיבות האובייקטיביות של המקרה (במקרה זה: נערה צעירה שלכאורה הסכימה לקיום יחסי מין בשרשרת עם מספר נערים מבוגרים ממנה, כאשר הם מודעים לגילה). וכי עיכוב בהגשת התלונה אינו מוריד מאמינותה. אין להעלות את עברה המיני של מתלוננת, וגם אם נתנה את הסכמתה לשכב עם גברים אחרים או אף עם אותו גבר בעבר, אין זה אומר שהסכימה לשכב עם מישהו אחר ודין טענה כזו להידחות מכל וכל. השופט שמגר דוחה מכל וכל את מסקנתו של ביהמ"ש המחוזי בקשר לסתירות ותמיהות שמעלה עדות המתלוננת, שהביאה לזיכוי הנאשמים מחמת הספק ואת גרסאות הנאשמים. קובע כי לשם הרשעה באונס די בתחילת חדירה, על התביעה להוכיח היעדר ההסכמה החופשית ואין צורך בהוכחה שהמתלוננת לא התנגדה (לא צעקה, לא נאבקה וכו'), מספיק להוכיח שלא הביעה הסכמתה. יש צורך להראות שהמתלוננת הביעה את הסכמתה לקיום יחסי המין והיא יכולה להביע את אי הסכמתה באופן מילולי בלבד, אין צורך במאבק פיזי.

לעניין עדות כבושה קבע כי יש לדון בה לאור הטעמים המוצגים להצדקת כבישת התלונה ונסיבות האירוע וכי אם יש הסבר מתקבל על הדעת לעיכוב בהגשת התלונה אין חשיבות לאיחור כשלעצמו. משך הזמן ההופך עדות לכבושה משתנה בהתאם לנסיבות העניין ואין לבחון את העניין בחוכמה לאחר מעשה אלא לאור מה שהרגיש הקרבן בעת עשיית המעשים.

השופט חשין מנהל דיון בהתפתחות עבירת האינוס, ובהבדל שבין התנגדות ואי התנגדות ובין הסכמה וחוסר הסכמה. קובע כי די בכך שהאישה לא הביעה את הסכמתה כדי שהמעשה יהיה שלא בהסכמתה. אין היא נדרשת להביע התנגדות בכוח או התנגדות בכלל. לא מוטל על האישה הנטל להתנגד ולהוכיח כי התנגדה.

הוחלט פה אחד לקבל את הערעור ולהרשיע את הנאשמים באינוס.