|
| הטרדה מינית (נמצאו 7 מסמכים) |
| הנפגע/ת בהליך הפלילי (נמצאו 5 מסמכים) |
| הסדר טיעון (נמצאו 2 מסמכים) |
| השפעות פסיכולוגיות של תקיפה מינית (נמצאו 8 מסמכים) |
| מדיניות ענישה (נמצאו 1 מסמכים) |
| מעשה מגונה (נמצאו 1 מסמכים) |
| נפגעי עבירה (נמצאו 6 מסמכים) |
| עבירת האינוס (נמצאו 7 מסמכים) |
| עבירות מין במשפחה (נמצאו 3 מסמכים) |
| עבירות מין ויחסי מרות (נמצאו 2 מסמכים) |
| פיצויים לנפגעי עבירות מין (נמצאו 7 מסמכים) |
| תקיפה מינית במסגרת טיפול (נמצאו 1 מסמכים) |
| תסקיר נפגע (נמצאו 2 מסמכים) |
|
|
| הטרדה מינית (נמצאו 7 מסמכים) |
|
| הטרדה מינית במקום העבודה. פרופ' אלי זומר |
| המאמר עוסק בהטרדה מינית בתוך הקונטקסט של יחסי סמכות ומרות, ובהשפעתה על יצירת תהליכים פסיכולוגיים ונפשיים אצל המוטרדות. |
|
| מה שהאזרחיות לא צריכות לתת לשליטים. אורית קמיר, ארץ אחרת 36 אוקטובר- נובמבר 2006 |
| מאמר מקוצר זה התפרסם בגיליון ארץ אחרת והוא עוסק בהטרדה מינית שמבצעים אנשי שלטון. |
|
| החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית - איפה אנחנו במלאת לו עשור? אורית קמיר, 2008 |
| מתוך האתר של ד"ר אורית קמיר. |
|
| מיכל שקד, איך הפסיד תא"ל ניר גלילי את קידומו. פלילים, 9 (2000), משפט, צבא וחברה. |
| המאמר עוסק בהחלטה חריגה של בג"צ שלא לקדם את ניר גלילי לדרגת אלוף בניגוד לעמדת הרמטכ"ל בשל פרשה של הטרדה מינית. |
|
| שרון רבין-מרגליות, מי מוטרד מהטרדה מינית בעבודה? שנתון משפט העבודה ז, 153 (תשנ"ט) |
|
|
| נויה רימלט, "על מין, מיניות וכבוד: החוק למניעת הטרדה מינית בראי התיאוריה הפמיניסטית והמציאות המשפטית, משפטים לה (תשס"ה) 601- 654 |
| המאמר בוחן את החוק למניעת הטרדה מינית ואת יישומו בפסיקה מנקודת מבט ביקורתית תוך דיון בשאלה על היחס בין המאבק הפמיניסטי לפרקטיקה המשפטית הנהוגה כיום ביחס לנשים. |
|
| אורית קמיר, "איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית היא פגיעה בשיוויון או בכבוד האדם?", משפטים כט 317 תשנ"ט |
|
|
|
| הנפגע/ת בהליך הפלילי (נמצאו 5 מסמכים) |
|
| להתלונן או לא להתלונן? מירי מרגלית. מתוך הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לשנת 2006. עמ' 22. |
| מהם המניעים של נפגעות תקיפה מינית להתלונן או לא להתלונן במשטרה. התבוננות רטרוספקטיבית על ממצאי מחקר 2002. הכותבת היא רכזת ליווי בהליך הפלילי - קשר עם בית החולים במרכז הסיוע בתל אביב ועובדת סוציאלית. |
|
| טראומה בגיל הילדות, אובדן זיכרון וחשיפה מושהית. פרופ' אלי זומר, 1994 |
| מסמך המסכם את הידע המדעי העדכני אודות אובדן זכרון כתוצאה מחשיפה לטראומות ומנסה להסביר את תופעת החשיפה המושהית של האירועים הטראומטים בתוך הטיפול הפסיכולוגי או בהגשה המאוחרת של תלונה למשטרה. נכתב במסגרת ניר עמדה שהוגש למועצה הלאומית לשלום הילד כחלק מתהליך חיווי דעת לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בדיוניה על שינוי חוק ההתיישנות ביחס לעבירות של התעללות בילדים. מתוך האתר של פרופ' אלי זומר. |
|
| מירב דדיה, עידו דרויאן, "הקורבן בהליך המשפטי". מתוך: הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. זליגמן צ., סולומון, ז. (עורכות). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר - אוניברסיטת תל אביב |
| המאמר מתאר את הפער הקיים בין מערכת המשפט, השואפת להשיג או לייצר מידע אובייקטיבי, לבין החוויה הסובייקטיבית של הנפגעת בעבירות המין, בעיקר בעבירות של גילוי עריות. ישנה חשיבות רבה להטמעת השיח המשפטי בקרב אנשי טיפול והטמעת השיח הטיפולי בקרב אנשי משפט במטרה לגשר בין העולמות. באמצעות שילוב הידע הטיפולי והגברת רגישותה של המערכת המשפטית לצרכי הנפגעת יכול המשפט לשמש כלי להעצמת הנפגעת. |
|
| מיניותו של החוק, איילת שחר, עיוני משפט י"ח(1) (1993) |
| המאמר טוען כי יש קשר הדוק בין היחס למין לבין מאפייני אי השוויון בין גברים לנשים. התעלמות מההקשר החברתי של עבירת המין עלולה להביא לכך שלכאורה מטפלים בנושא, אולם למעשה מנציחים את יחסי העוצמה ההיררכיים בין גברים לנשים.
|
|
| ד"ר דניאלה שבאר-שפירא, המרחב הפרטי, המרחב הטיפולי והמרחב המשפטי - הדיאלוג הבלתי פתור. |
| השלכות פסיכולוגיות של תקיפה מינית, ומקומו של ההליך המשפטי בהתמודדות איתן.
מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע, 2006. |
|
 בחזרה לראש העמוד |
|
|
| הסדר טיעון (נמצאו 2 מסמכים) |
|
| דנה פוגץ', "מהפכת הקורבנות" - היום שאחרי: לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים? קרית המשפט 4 (2004), 229. |
| המאמר מתמקד במעמדו של קורבן העבירה בשלב גזר הדין בלבד, בשלב הענישה. המאמר סוקר שורה של פסקי דין לפיהם ניתן לראות כי גישת ביהמ"ש כלפי הקורבן אינה אחידה. הסקירה נעשית תוך בחינת שלוש נקודות מרכזיות: 1. מעמד הקורבן בשלב הענישה לאור חוק זכויות נפגעי עבירה; 2. פיצויים; 3. מעמד הקורבן לעניין הסדר טיעון.
נקודת המוצא של המאמר היא כי זכויות האזרח הן גם הזכויות של נפגע העבירה ולא רק של הנאשם.
|
|
| עמנואל גרוס, הזכויות החוקתיות של הקורבן – מחקר השוואתי. מחקרי משפט יז 419 תשס"ב. |
| המאמר דן בהיבטים חוקתיים מסוימים הקשורים בקורבן העבירה אל נוכח המהפך החוקתי. המחבר סוקר את מעמד קורבן העבירה בשלבי החקירה והמשפט השונים (ייזום ההליך הפלילי, החקירה הפלילית, ההחלטה אם להעמיד לדין, הסדר טיעון, ניהול המשפט הפלילי, גזר הדין, שלבים שונים של ההליך הפלילי, פיצויים) במבט משווה עם הדין האמריקאי. מסקנת המחבר היא שאין מניעה לתת מקום גדול לקורבן העבירה בשלבי המשפט, בעיקר בשלבים שאינם אדוורסריים במהותם.
|
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| השפעות פסיכולוגיות של תקיפה מינית (נמצאו 8 מסמכים) |
|
| מהן הפרעות דיסוציאטיביות? עובד ותורגם ברשות ע"י פרופ' אלי זומר מחומר שפורסם על ידי קרן סידרן, 1999. |
| נושא מרכזי בבריאות הנפש בסוף המאה ה- 20 קשור בתוצאות הנפשיות של חוויות טראומטיות. הפרעות זהות דיסוציאטיביות נחשבו עד לא מזמן כתופעות נפשיות נדירות ומסתוריות. תופעות אלה מוכרות כיום
כתוצאות די שכיחות של טראומה חמורה, חוזרת ונשנית, בגיל הילדות המוקדמת, כמו התעללות גופנית, מינית ו/או נפשית. מתוך האתר של פרופ' אלי זומר. |
|
| טראומה בגיל הילדות, אובדן זיכרון וחשיפה מושהית. פרופ' אלי זומר, 1994 |
| מסמך המסכם את הידע המדעי העדכני אודות אובדן זכרון כתוצאה מחשיפה לטראומות ומנסה להסביר את תופעת החשיפה המושהית של האירועים הטראומטים בתוך הטיפול הפסיכולוגי או בהגשה המאוחרת של תלונה למשטרה. נכתב במסגרת ניר עמדה שהוגש למועצה הלאומית לשלום הילד כחלק מתהליך חיווי דעת לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בדיוניה על שינוי חוק ההתיישנות ביחס לעבירות של התעללות בילדים. מתוך האתר של פרופ' אלי זומר. |
|
| השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית. ענת גור |
| כותבת המאמר הנה פסיכותרפיסטית,המטפלת במשך כעשרים שנים בנשים שעברו תקיפות מיניות. במאמרה היא שופכת אור על עולמן הפנימי של הנפגעות תוך התמקדות בקורבנות ההתעללות מינית בילדות, אונס, וגילוי עריות. |
|
| הטרדה מינית במקום העבודה. פרופ' אלי זומר |
| המאמר עוסק בהטרדה מינית בתוך הקונטקסט של יחסי סמכות ומרות, ובהשפעתה על יצירת תהליכים פסיכולוגיים ונפשיים אצל המוטרדות. |
|
| ד"ר גלית בן אמיתי, השלכות נפשיות של פגיעה מינית. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.NET |
| סקירה של תסמונות קליניות הקשורות לפגיעה מינית, כגון תסמונת פוסט טראומטית, דיסוציאציה, הפרעת אישיות גבולית והפרעות אכילה. |
|
| ד"ר דניאלה שבאר-שפירא, המרחב הפרטי, המרחב הטיפולי והמרחב המשפטי - הדיאלוג הבלתי פתור. |
| השלכות פסיכולוגיות של תקיפה מינית, ומקומו של ההליך המשפטי בהתמודדות איתן.
מתוך הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע, 2006. |
|
| א. זומר, ש. שוורצברג, "חשיפת הסוד: גורמים מעודדים ומעכבים את גילוי סוד הפגיעה בקרב קורבנות התעללות מינית בילדות". הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. זליגמן צ., סולומון, ז. (עורכות). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר - אוניברסיטת תל אביב |
| הסודיות הינה חלק אינטגראלי בהתעללות המינית, כשהסוד משרת הן את התוקף והן את הקורבן. שבירת הסוד הינה קריטית בתהליך ההחלמה של הקורבן בהיותה מאפשרת לקורבן להיפרד מהדמות המופנמת של התוקף, להגיע להכרה ולזכות בחופש פסיכולוגי.
|
|
| א. זומר, "להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק". מתוך: הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. זליגמן, צ., סולומון, ז. (עורכות). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר - אוניברסיטת תל אביב |
| המאמר מתאר את תופעת הניתוק (דיסוציאציה) המאפיינת נפגעי טראומה דוגמת גילוי עריות אצל ילדים. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| מדיניות ענישה (נמצאו 1 מסמכים) |
|
| יעקב בזק, תאוריות הענישה ותכליותיה, מתוך: הענישה הפלילית, הוצאת דביר. |
| תיאוריות הענישה הן: גמול, הרתעה, שיקום -טיפול, ומניעה. לעיתים ניתן לשלב בין התכליות השונות אך לעיתים הן מתנגשות והכרעת השופט תושפע בעיקר מתיאורית הענישה המועדפת. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| מעשה מגונה (נמצאו 1 מסמכים) |
|
| אורית קמיר, פרשת רמון - משפט, חברה ותרבות. המשפט 24, 2007. עמ' 66-80. |
| "פרשת רמון" עוררה סערה רבה בקרב הציבור, שאת המפתח להבנתה יש לבקש בתחום שבו נפגשים המשפט, החברה והתרבות. הכותבת מציעה ניתוח פמיניסטי ענייני ושיטתי באמצעות מודל של תופעות מגדריות בעלות היבטים משפטיים תרבותיים. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| נפגעי עבירה (נמצאו 6 מסמכים) |
|
| אורי ינאי "נפגעי עבירה בישראל: הוצאות כספיות שנגרמו עקב העבירה" ביטחון סוציאלי 68, 25 (2005). |
| המחקר בוחן את מצבם של נפגעי עבירות אלימות תוך שימת דגש על העלויות הכלכליות-כספיות הנגרמות להם ולבני משפחותיהם עקב הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה להם. |
|
| אורי ינאי, "טיפול המשטרה בנפגעי עבירה: הדאגה לפיצוי הנפגע" משטרה וחברה 6, 73 (2002). |
| במדינת ישראל אין תכנית לפיצוי נפגע העבירה. המחבר מספק מבט משווה עם מדינות העולם המערבי ומסקנתו היא שדרוש שהמדינה תפצה את נפגע הפשיעה האלימה. פיצוי שכזה עשוי אף לעודד את הציבור בשיתוף פעולה עם המשטרה, עם הפרקליטות ועם בתי המשפט וגם להבטיח את רווחת הנפגע ומשפחתו.
|
|
| אורי ינאי, נפגעי פשיעה אלימה (ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד), 2004 |
| המאמר מנתח את סוגי הצרכים השונים של נפגעי העבירה ומשווה זאת לתרומתו של חוק זכויות נפגעי עבירה לנפגע העבירה. המחבר גם מתייחס לאחריותה של המדינה על הפגיעה בנפגע העבירה ולחובתה של המדינה לסייע לו/לה. |
|
| דנה פוגץ', "מהפכת הקורבנות" - היום שאחרי: לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים? קרית המשפט 4 (2004), 229. |
| המאמר מתמקד במעמדו של קורבן העבירה בשלב גזר הדין בלבד, בשלב הענישה. המאמר סוקר שורה של פסקי דין לפיהם ניתן לראות כי גישת ביהמ"ש כלפי הקורבן אינה אחידה. הסקירה נעשית תוך בחינת שלוש נקודות מרכזיות: 1. מעמד הקורבן בשלב הענישה לאור חוק זכויות נפגעי עבירה; 2. פיצויים; 3. מעמד הקורבן לעניין הסדר טיעון.
נקודת המוצא של המאמר היא כי זכויות האזרח הן גם הזכויות של נפגע העבירה ולא רק של הנאשם.
|
|
| עדנה ארבל, המהפכה החוקתית במשפט הפלילי - האיזון שבין זכויות הנאשם לזכויות קורבנותיו, ספר שמגר, חלק ב, 255. |
| המאמר דן במתירנות הרבה שנותן ביהמ"ש לנאשמים לעיין ברשומות אישיות של מתלוננים ועדים בעקבות פרשנותו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הכותבת טוענת כי החוק מעניק הגנה גם לנפגעי העבירה וכי הגנה על הפרטיות חיונית לאכיפת חוק פלילית אפקטיבית. הכותבת קוראת לעגן בחקיקה את זכות הנפגע להשמיע דבריו בדיון לחשיפת רשומותיו האישיות ומציגה כדוגמא הסדר הנהוג במשפט הקנדי.
|
|
| עמנואל גרוס, הזכויות החוקתיות של הקורבן – מחקר השוואתי. מחקרי משפט יז 419 תשס"ב. |
| המאמר דן בהיבטים חוקתיים מסוימים הקשורים בקורבן העבירה אל נוכח המהפך החוקתי. המחבר סוקר את מעמד קורבן העבירה בשלבי החקירה והמשפט השונים (ייזום ההליך הפלילי, החקירה הפלילית, ההחלטה אם להעמיד לדין, הסדר טיעון, ניהול המשפט הפלילי, גזר הדין, שלבים שונים של ההליך הפלילי, פיצויים) במבט משווה עם הדין האמריקאי. מסקנת המחבר היא שאין מניעה לתת מקום גדול לקורבן העבירה בשלבי המשפט, בעיקר בשלבים שאינם אדוורסריים במהותם.
|
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| עבירת האינוס (נמצאו 7 מסמכים) |
|
| השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית. ענת גור |
| כותבת המאמר הנה פסיכותרפיסטית,המטפלת במשך כעשרים שנים בנשים שעברו תקיפות מיניות. במאמרה היא שופכת אור על עולמן הפנימי של הנפגעות תוך התמקדות בקורבנות ההתעללות מינית בילדות, אונס, וגילוי עריות. |
|
| אונס קבוצתי - מציאות והסבר תיאורטי. מאת עפרה שניידר, הדו"ח השנתי על אלימות מינית בישראל 2003-2004 |
| מאמר זה פורס תיאור נרחב אודות תופעת האונס הקבוצתי. |
|
| מיניותו של החוק, איילת שחר, עיוני משפט י"ח(1) (1993) |
| המאמר טוען כי יש קשר הדוק בין היחס למין לבין מאפייני אי השוויון בין גברים לנשים. התעלמות מההקשר החברתי של עבירת המין עלולה להביא לכך שלכאורה מטפלים בנושא, אולם למעשה מנציחים את יחסי העוצמה ההיררכיים בין גברים לנשים.
|
|
| יופי תירוש, “סיפור של אונס, לא יותר: על הפוליטיקה של ייצוג טקסטואלי בע”פ 3031/98 מדינת ישראל נ’ דן שבתאי” משפטים לא(3) (תשס”א), 579. |
| ניתוח של פסק דין העוסק באונס מנקודת מבט טקסטואלית, תוך ביקורת פמיניסטית על פסה"ד. בחירת המילים בפסק הדין משקפת את תפיסתו של ביהמ"ש את האונס הזה בפרט ואת עבירת האונס בכלל. ניתן לראות את התפיסות הרווחות והסטריאוטיפים לגבי אונס (אנס זר, לא מוכר, שימוש באלימות) וכן את ההכרה ב"קינטור" האנס ותפיסות לגבי כבוד הגבר. |
|
| כשאת אומרת כן למה את מתכוונת? רון כהנא, הפרקליט מ"ה, תש"ס 2000 |
| המאמר דן בבעייתיות שביסוד אי ההסכמה באונס במקרים בהם אשה אומרת "כן" ובדיעבד מתגלה שהסכמה זו אינה הסכמה או שהושגה באמצעים פסולים.
|
|
| השינויים בנקודת האיזון שבין ההגנה על קורבן עבירת האונס לבין השמירה על זכויות הנאשם. ד"ר דן ביין, הפרקליט מב, חוברת ב |
|
|
| אונס, שתיקה, גבר, אישה (על יסוד אי ההסכמה בעבירת האונס), יובל לבנת. פלילים ו', (אוקטובר 1997) עמ' 187-233 |
|
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| עבירות מין במשפחה (נמצאו 3 מסמכים) |
|
| השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית. ענת גור |
| כותבת המאמר הנה פסיכותרפיסטית,המטפלת במשך כעשרים שנים בנשים שעברו תקיפות מיניות. במאמרה היא שופכת אור על עולמן הפנימי של הנפגעות תוך התמקדות בקורבנות ההתעללות מינית בילדות, אונס, וגילוי עריות. |
|
| א. זומר, ש. שוורצברג, "חשיפת הסוד: גורמים מעודדים ומעכבים את גילוי סוד הפגיעה בקרב קורבנות התעללות מינית בילדות". הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. זליגמן צ., סולומון, ז. (עורכות). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר - אוניברסיטת תל אביב |
| הסודיות הינה חלק אינטגראלי בהתעללות המינית, כשהסוד משרת הן את התוקף והן את הקורבן. שבירת הסוד הינה קריטית בתהליך ההחלמה של הקורבן בהיותה מאפשרת לקורבן להיפרד מהדמות המופנמת של התוקף, להגיע להכרה ולזכות בחופש פסיכולוגי.
|
|
| א. זומר, "להיות או לא להיות: טראומות ילדות והפרעות ניתוק". מתוך: הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. זליגמן, צ., סולומון, ז. (עורכות). תל-אביב: הקיבוץ המאוחד/ מרכז אדלר - אוניברסיטת תל אביב |
| המאמר מתאר את תופעת הניתוק (דיסוציאציה) המאפיינת נפגעי טראומה דוגמת גילוי עריות אצל ילדים. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| עבירות מין ויחסי מרות (נמצאו 2 מסמכים) |
|
| הטרדה מינית במקום העבודה. פרופ' אלי זומר |
| המאמר עוסק בהטרדה מינית בתוך הקונטקסט של יחסי סמכות ומרות, ובהשפעתה על יצירת תהליכים פסיכולוגיים ונפשיים אצל המוטרדות. |
|
| מיכל שקד, איך הפסיד תא"ל ניר גלילי את קידומו. פלילים, 9 (2000), משפט, צבא וחברה. |
| המאמר עוסק בהחלטה חריגה של בג"צ שלא לקדם את ניר גלילי לדרגת אלוף בניגוד לעמדת הרמטכ"ל בשל פרשה של הטרדה מינית. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| פיצויים לנפגעי עבירות מין (נמצאו 7 מסמכים) |
|
| אורי ינאי "נפגעי עבירה בישראל: הוצאות כספיות שנגרמו עקב העבירה" ביטחון סוציאלי 68, 25 (2005). |
| המחקר בוחן את מצבם של נפגעי עבירות אלימות תוך שימת דגש על העלויות הכלכליות-כספיות הנגרמות להם ולבני משפחותיהם עקב הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה להם. |
|
| אורי ינאי, "טיפול המשטרה בנפגעי עבירה: הדאגה לפיצוי הנפגע" משטרה וחברה 6, 73 (2002). |
| במדינת ישראל אין תכנית לפיצוי נפגע העבירה. המחבר מספק מבט משווה עם מדינות העולם המערבי ומסקנתו היא שדרוש שהמדינה תפצה את נפגע הפשיעה האלימה. פיצוי שכזה עשוי אף לעודד את הציבור בשיתוף פעולה עם המשטרה, עם הפרקליטות ועם בתי המשפט וגם להבטיח את רווחת הנפגע ומשפחתו.
|
|
| אסנת אלירם, פיצויים לקרבן העבירה: הצעה לדגם החדש. מחקרי משפט, יט 205- 239 |
| המאמר דן במתן פיצוי במסגרת ההליך הפלילי כאשר הוא נתמך בשיקולי מדיניות ותואם למטרות של ההליך הפלילי. |
|
| אורי ינאי, נפגעי פשיעה אלימה (ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד), 2004 |
| המאמר מנתח את סוגי הצרכים השונים של נפגעי העבירה ומשווה זאת לתרומתו של חוק זכויות נפגעי עבירה לנפגע העבירה. המחבר גם מתייחס לאחריותה של המדינה על הפגיעה בנפגע העבירה ולחובתה של המדינה לסייע לו/לה. |
|
| אורי ינאי "נפגעי עבירה בישראל: הוצאות כספיות שנגרמו עקב העבירה" ביטחון סוציאלי 68, 25 (2005). |
| המחקר בוחן את מצבם של נפגעי עבירות אלימות תוך שימת דגש על העלויות הכלכליות-כספיות הנגרמות להם ולבני משפחותיהם עקב הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה להם. |
|
| דנה פוגץ', "מהפכת הקורבנות" - היום שאחרי: לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים? קרית המשפט 4 (2004), 229. |
| המאמר מתמקד במעמדו של קורבן העבירה בשלב גזר הדין בלבד, בשלב הענישה. המאמר סוקר שורה של פסקי דין לפיהם ניתן לראות כי גישת ביהמ"ש כלפי הקורבן אינה אחידה. הסקירה נעשית תוך בחינת שלוש נקודות מרכזיות: 1. מעמד הקורבן בשלב הענישה לאור חוק זכויות נפגעי עבירה; 2. פיצויים; 3. מעמד הקורבן לעניין הסדר טיעון.
נקודת המוצא של המאמר היא כי זכויות האזרח הן גם הזכויות של נפגע העבירה ולא רק של הנאשם.
|
|
| עמנואל גרוס, הזכויות החוקתיות של הקורבן – מחקר השוואתי. מחקרי משפט יז 419 תשס"ב. |
| המאמר דן בהיבטים חוקתיים מסוימים הקשורים בקורבן העבירה אל נוכח המהפך החוקתי. המחבר סוקר את מעמד קורבן העבירה בשלבי החקירה והמשפט השונים (ייזום ההליך הפלילי, החקירה הפלילית, ההחלטה אם להעמיד לדין, הסדר טיעון, ניהול המשפט הפלילי, גזר הדין, שלבים שונים של ההליך הפלילי, פיצויים) במבט משווה עם הדין האמריקאי. מסקנת המחבר היא שאין מניעה לתת מקום גדול לקורבן העבירה בשלבי המשפט, בעיקר בשלבים שאינם אדוורסריים במהותם.
|
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| תקיפה מינית במסגרת טיפול (נמצאו 1 מסמכים) |
|
| טיפול או ניצול מיני ? גבולות מיטשטשים וחצייתם בקשרים ארוטיים בין מטופלות למטפלים. פרופ' אלי זומר, 2002 |
| המאמר עוסק במהותם של קשרי מין הנרקמים בין מטפל ומטופל. |
|
| בחזרה לראש העמוד |
|
|
| תסקיר נפגע (נמצאו 2 מסמכים) |
|
| אורי ינאי "חידוש במשפט הפלילי: הגשת 'תסקיר נפגע עבירת מין' על ידי שירות המבחן למבוגרים" מגמות בקרימינולוגיה - תאוריה, מדיניות ויישום 235 (מ' חובב, ל' סבה, ומ' אמיר עורכים תשס"ג). |
| המאמר מתמקד בשינוי שחל בחוק (ס' 187 לחוק סדר הדין הפלילי), המאפשר לביהמ"ש להורות על עריכת תסקיר נפגע שיציג בפניו את מצבו של נפגע העבירה והנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה שבוצעה נגדו. התסקיר מאזן מול זכותו של הנאשם לטעון בשלב הטיעונים לעונש. הוא מעצים את הנפגע בהליך הפלילי, משמש כלי לחיזוק הפרקליטות, וממלא יעד מאקרו - עידוד נפגעים להתלונן. |
|
| דנה פוגץ', "מהפכת הקורבנות" - היום שאחרי: לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים? קרית המשפט 4 (2004), 229. |
| המאמר מתמקד במעמדו של קורבן העבירה בשלב גזר הדין בלבד, בשלב הענישה. המאמר סוקר שורה של פסקי דין לפיהם ניתן לראות כי גישת ביהמ"ש כלפי הקורבן אינה אחידה. הסקירה נעשית תוך בחינת שלוש נקודות מרכזיות: 1. מעמד הקורבן בשלב הענישה לאור חוק זכויות נפגעי עבירה; 2. פיצויים; 3. מעמד הקורבן לעניין הסדר טיעון.
נקודת המוצא של המאמר היא כי זכויות האזרח הן גם הזכויות של נפגע העבירה ולא רק של הנאשם.
|
|
| בחזרה לראש העמוד |
|